טיפול בבקעים
של דופן הבטן

בקע – זה התבלטות חיצונית דרך פתח של דופן הבטן טבעי או פתולוגי מתחת לעור, לכיסים בין שרירי הבטן וגם בתוך חלל הבטן. הדופן הבטן הקדמי היא מקום השכיח ביותר להיווצרות בקעים, וביניהם טבור, מפשעות, צלקות ניתוחיות.

ישנם מספר בקעים שכיחים ביותר:

• בקע מפשעתי
• בקע פמורלי
• בקע טבורי
• בקע אפיגסטרי
• בקע של צלקת ניתוחית
• בקע סביב סטומה (מקום של הוצאת קצה של מעי גס על פני דופן בטן)

הסימן השכיח ביותר של בקע, זה התבלטות מתחת לעור, שקודם כל מראה אינו אסטטי, וגם לעיתים קרובות מלווה בכאב בעוצמה שונה, יכול להסתבך בכליאה, וכתוצאה מכך להביא לניתוח דחוף וגם למצבים מסכנים את החיים.הבקע הכי שכיח, הוא בקע מפשעתי. בקע הזה יכול להיות מולד או נרכש. כדי שיבצר בקע, צריכים להיות מספר תנאים והם:

• לחץ תוך בטני מוגבר
• חולשה של רקמת חיבור
• נטילת תרופות מסוימות

במידה ובקע ניתן להחזרה לתוך הבטן, מדובר בבקע חוזר. כאשר הבקע אנו ניתן להחזרה, מדובר בבקע כלוא. בקע כלוא מהווה מצב מסכן בריאות או חיים, ומצב זה מחייב ניתוח דחוף. כליאה של מעי עם חסימה של כלי דם בתוך הבקע עלול לגרום לחוסר הספקת דם במקטע של המעי שנכלא בבקע וכתוצאה מכך נמק של מעי. במקרה הזה מתבצע ניתוח נרחב יותר עם כריתת מעי. סיבוכים שונים, כגון, דלקת חלל הבטן נרחבת (פריטוניטיס), זיהום בדם (ספסיס), עלול להחמיר ואף לסכן את מצבו של החולה ולהביא לסיבוכים שונים.

אבחון של בקע מפשעתי:

• אי נוחות באזור של בליטה חיצונית יכול להיות קבוע או בעת מאמץ פיזי
• בקע יכול להקטין או להיעלם במצב של מנוחה ושכיבה
• אבחון של בקע ניתן לבצע באופן עצמאי, או בבדיקה ע"י כירורג.

כאשר אבחנה של בקע היא לא חד משמעית, ניתן להיעזר באמצעי הדמיה, כגון אולטרסאונד או טומוגרפיה ממוחשבת.