טיפול בסרטן מעי הגס

גידול ממאיר של המעי הגס הוא הגידול הכי נפוץ מכל הגידולים במערכת העיכול. על פי הניתנים העולמיים, סרטן המעי הגס הוא במקום השלישי בשכיחותו בקרב גברים ושני בקרב נשים.

סיבות להיווצרות של סרטן במעי הגס הן שונות.

תזונה –  סוג ואיכות האוכל. שומן חי, בשר אדום, פסט-פוד וג'אנק-פוד, אוכל מעובד, כל אלו מעלים את הסיכוי להיווצרות של גידול במעי הגס. שינוי התזונה, עם דגש על בשר עוף ודגים, מוריד משמעותית את הסיכוי להתפתחות קרצינומה (סרטן) במעי הגס. תזונה עשירה בירקות טריים, שמכילה סיבים תזונתיים וויטמינים, מורידה את הסיכון להופעת גידול במעי הגס.
נבדק והוכח שבמדינות בהן התזונה פחותה בשומן רווי ומבוססת על ירקות, דגנים ופירות ים,  כמו אפריקה ויפן, שיעור סרטן המעי הגס בקרב האוכלוסייה נמוך יותר מבמדינות מערביות. עם זאת, כאשר אותה אוכלוסייה עוברת למדינות המערב או לארצות הברית, משתנים הרגלי התזונה, איתם עולים אחוזי התחלואה בסרטן המעי הגס. מכך משתמע כי התזונה הוא אחד המשפיעים העיקריים להופעת המחלה.

חשוב לציין כי אוכל טכנוגני ובמיוחד כשמדובר במוצרי בשר, בעיקר נקניק, בשר מיושן ומזון מעושן, ירקות מלוחים וכבושים ומשומרים, מכילים כמות רבה של חומרים מסרטנים ולכן אינם מומלצים לצריכה באופן יום יומי.
אוכל ביתי, ללא חומרים משמרים זו דרך טובה להימנע ממחלות רבות, לא רק של מערכת העיכול, אלא גם הפרעות מטבוליות שונות, אלרגיות וכו'.

נבדק ונמצא, כי אנשים הצורכים אוכל לא טרי, פג תוקף ואף מקולקל, גם הם ברמת סיכון מוגבר לחלות בסרטן מעי הגס. תופעה הזאת מוסברת ע"י ריבוי חיידקים, המייצרים חומרי פסולת מסוג מסרטנים ישירים.

צריכה מופרזת של אלכוהול מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. אלכוהול מדכה את מנגנוני ההגנה של הגוף מפני התפתחות תאי סרטן ומעלה את שיעור התהליכים האונקוגנים.

נטילה של נוגדי דלקת ואספירין באופן קבוע לאורך שנים, מורידה את סיכון להתפתחות סרטן במעי הגס.

מאחר ונשים נפגעות פחות מהגברים בממאירות של המעי הגס, קיימת האשרה שהורמונים אסטרוגניים מהווים הגנה טבעית בפני גידולים במעי הגס.

מחלות כרוניות דלקתיות של המעי – מחלת קרון וקוליטיס כיבי, הגורמות לדלקת במעי הגס או הדק, מהוות גורם סיכון מהותי לתחלואה בסרטן המעי. גירוי דלקתי ממושך, לאורך שנים,  משבש תהליכים פיזיולוגיים והרקמות הדלקתיות מאבדות את ההגנה נגד התפתחות תאים סרטניים. כך נוצר סרטן במקרים האלו.

פוליפים – בליטות בשרניות העולות מן הציפוי הפנימי של המעי, מהווים גורם סיכון עיקרי לסרטן ספונטני במעי. עם הזמן, הפוליפים גדלים וצוברים מוטציות שונות העוזרות לתאים סרטניים לחמוק ממערכת החיסון ולהתרבות ללא בקרה. נבדק ונמצא, כי תהליך התפתחות הסרטן מפולים לוקח כחמש שנים.
פוליפים במעי הגס מאובחנים על ידי קולונוסקופיה. בבדיקה זו הרופא מבצע כריתה של כל פוליפ להערכת ממאירות. כאשר מספרם רב, מומלץ לבצע כריתה במספר בדיקות, ולא את כולם ביחד. כריתת פוליפ מהווה מניעה מלאה מהתפתחות סרטן באותו נגע. כריתת פוליפ בשלמותו כשכבר הפך לסרטני גם נחשב לטיפול טוב ומלא, אך לאחר מכן נדרש מעקב רפואי ובדיקות נוספות במקביל.
ישנם מספר מחלות המתאפיינות ביצירת מספר רב של פוליפים במעי הגס ובינהן פוליפוזיס משפחתי (FAP), תסמונת גרדנר (GARDNER SYNDROME), תסמונת טורקוט (TURKOTT SYNDROME), תסמונת פייץ-ייגרס (Peutz-Jeghers syndrome), תסמונת לינץ' (Lynch syndrome).
מחלות אלו מעלות משמעותית סיכון לסרטן מעי גס. למטופלים המאובחנים עם אחת ממחלות אלו, ישנה התוויה רפואית לניתוח מניעתי – כריתת המעי הגס, בכדי להפחית את הסיכוי ללקות בסרטן.

סיבה נוספת ששכיחותה עולה, היא גנטית. גנים מהווים קידוד מסיום בפיזיולוגית הגוף. גנים פתולוגיים מקודדים חילוף חומרים לקוי, שגורם להופעת המחלה בסיכוי גבוהה. בדרך כלל הגידול מופיע בגיל צעיר ומהלכו הרבה יותר קשה מאשר בגידולים שאינם קשורים לגנים.

התערבות ניתוחית. שיטות כירורגיות נותרו השיטות העיקריות בטיפול בסרטן המעי הגס. בדרך כלל, כריתה רדיקלית מועדפת על פני כריתת גידול מכיוון שעשויים להופיע גושים גרורתיים וגידולים רב-מרכזיים. הסרה נרחבת של קטע פי הטבעת הנגוע צריכה לכלול אזורים מקומיים של ניקוז לימפתי.

במקרים רבים, כריתה עשויה להיות הטיפול הפליאטיבי הטוב ביותר, גם עבור חולים עם גרורות בכבד או בצפק. בעת בחירת טכניקה כירורגית, יש לשים לב למיקום האנטומי של כלי הדם המזיים את הגידול וכלי הלימפה מנקזים את האזור.

ממספר דיווחים עולה כי מרכזים גדולים עם מספר רב של ניתוחים, מאופיינים בשיעורי תחלואה ותמותה נמוכים. על פי נתונים עדכניים, השימוש בטכניקות לפרוסקופיות בניתוח סרטן המעי הגס, נותן פרוגנוזה טובה יותר, לפחות מבחינת סיבוכים לאחר הניתוח ותקופת ההחלמה.

למטופלים שנותחו בטכניקה הלפרוסקופית או רובוטית, תקופת ההחלמה לאחר הניתוח הייתה קצרה יותר, והם נזקקו לפחות משככי כאבים מאשר מהחולים שעברו ניתוח פתוח. אותן תוצאות התקבלו בקבוצת חולים עם סרטן המעי הגס, סיגמויד או רקטום.

השיטה והיקף ההתערבות הכירורגית בסרטן המעי הגס תלוי במיקום הגידול. כאשר מבצעים כריתת גידול הממוקם בחלקו התחתון של הרקטום, עדיין מתבצעת כריתה נרחבת בגישה משולבת בטנית-חיצונית, שהטכניקה שלה פותחה על ידי מיילס.

יותר ממחצית מכלל הכריתות של סרטן הרקטום מבוצעות כיום בשיטה המשמרת את השוער האנלי. כאשר גידול הוא בצורת פוליפ, אך גדול מידי לכריתה אנדוסקופית, הניתוח מתבצע בשיטה של כריתה דרך פי הטבעת, שיטה השווה לניתוח. במקרים מסוימים הצוות הכירורגי ממליץ לבצע קולוסטומה זמנית או קבועה אשר תמנע מהמטופל סיבוכים שונים.

נכון להיום, שיעור התמותה מניתוחי מעי גס ורקטום ירד משמעותית, ועומד על 3% אצל מנתחים מנוסים. סיבוכים הכוללים כשל בתפרים בעת ההשקה, זיהומים לאחר הניתוח והפרעות אורודינמיות, במיוחד אם העצבים הקשורים נפגעו במהלך הניתוח. למרות ההסרה הרדיקלית של מקטעי המעי הגס, השכיחות ההישנות המקומית של הגידול מגיעה ל-10%.

כיום במדינת ישראל ניתוחי מעי גס מבצעים בכל מחלקה כירורגית. אמצעי אבחון וכלי ניתוח מודרניים כוללים מכשור לפרוסקופי ובמספר בתי חולים נכנסה לשימוש שיטה רובוטית, המבטיחה אחוזים גבוהים של הצלחה בניתוח והחלמה מהירה אחריו.

הטיפול בסרטן מעי הגס לא מסתפק בניתוח בלבד. טיפול משלים כולל הקרנות וכימותרפיה. כל אחד מהם נקבע ע"י צוות או וועדה מולטי דיסציפלינרית לכל חולה באופן אינדיבידואלי.

הקרנות – טיפול ע"י קרינה מיוננת, במטרה לפגוע בתאים הסרטניים. ישנם פרוטוקולים שונים לטיפול בקרינה. משך הטיפול יכול להימשך ממספר ימים עד למספר שבועות. לטיפול זה יש תופעות הלוואי מוכרות, ביניהם דלקת כרונית של הרירית עם דימום במידה שונה ולסירוגין.

טיפול כימותרפי – מיועד לחולים עם מחלה מפושטת או עם סבירות גבוהה להתפשטות, בשלב שהפיזור עדיין לא ניתן לאיבחון בעזרת הדמיה. תרופות כימותרפיות פועלות במנגנונים שונים, כגון, עיכוב חלוקת התאים בשלבים שונים, או נוגדנים כנגד רקמת הגידול.

מחקרים אקראיים בקנה מידה גדול של Crook וחב' מאששים את הטענה שטיפול בקרינה בשילוב עם כימותרפיה הוא כלי חשוב ויעיל בטיפול בסרטן הרקטום. כאשר בוצע טיפול רדיותרפי בלבד, ב-41.5% מהחולים, נצפתה עלייה בהישרדות של 5 שנים ללא הישנות, וכאשר בוצעה רדיותרפיה יחד עם כימותרפיה, שיעור ההישרדות של החולים עלה ל-62.7%.

מהמידע שרשום לעיל ניתן להסיק כי כיום הטיפול בסרטן המעי הגס ורקטום יעיל מאוד ואף יכול להביא לכדי החלמה מלאה במידה והגידול אובחן בשלב מוקדם. גילוי מאוחר של סרטן מחייב טיפול משולב הכולל ניתוח, הקרנות וטיפול כימותרפי, שילוב המעלה את אחוזי ההישרדות ומבטיח איכות חיים טובה יותר עם מעט תופעות לוואי מהטיפול האונקולוגי.